הבינה מבטיחה בחום שהיא זוכרת, ואז מפגינה זיכרון שכנראה סיפק זר מציר זמן אחר.
למה זה בכלל תיק?
מערכות עשויות להציע תכונות זיכרון ומגבלות הקשר שונות, אבל משתמשים שומעים בצדק ״אני זוכר״ כטענה מוחשית ולא כמצב רוח פילוסופי.
טעויות בינה מלאכותית משעשעות במיוחד כי תוכנה יכולה לייצר שטויות עם הטיפוגרפיה והביטחון של דוח רבעוני. לכן החשבונית היא פחות עונש ויותר תיאטרון בקרת איכות.
היגיון חשבונאי מפוקפק
Petty Invoice מעריך את שווי העבירה ב־ €50.00. החישוב אינו כלכלה, משפט או חשבונאות; זו התורה העתיקה של הפיכת רוגז למספר עם שתי ספרות אחרי הנקודה.
תיאור החיוב: קנס על הצהרות זיכרון בטוחות שמיד אחריהן מופיעות ראיות מציר זמן אחר.
תגובה מומלצת
החשבונית היא על ודאות מדומה ועל עבודת הארכאולוגיה של שחזור ההקשר החסר.
העניין הוא הניגוד: מטרד קטן ומוכר מקבל טיפול בניירת החגיגית של מחלקת כספים. ככל שהבירוקרטיה חסרת פרופורציה, כך הבדיחה טובה יותר.